דברים ו׳:ד׳-ט׳
שמע ישראל
שישה פסוקים שכמעט כל ילד יהודי יודע בעל פה את הראשון שבהם, ואותם בדיוק כותבים ביד על הקלף שבתוך המזוזה.
הסבר לילדים, לנוער ולמבוגרים
כמעט כל ילד בישראל יודע לומר את השורה הראשונה. את חמשת הפסוקים האחרים כמעט אף אחד לא קרא מקרוב, והם דווקא החלק המוזר. אחרי המשפט הפותח הפרשה מפסיקה לדבר על אמונה בכלל, ומתחילה להורות הוראות על היד שלכם, על מסגרת הדלת, על השעה שלפני השינה ועל מה שמדברים בבית. משה מדבר אל דור שגדל במדבר ועומד להתחיל לחיות חיים רגילים בארץ משלו. השאלה שהפסוקים האלה עונים עליה היא לא במה אתם מאמינים. היא איך משהו נשאר נכון כשכבר לא קורעים בשבילכם ים.
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד׃
דברים ו׳:ד׳
שמע, ישראל: ה׳ הוא אלוהינו, ה׳ הוא אחד.