האחים ראו שאביהם אוהב את יוסף יותר מכל אחיו, ושנאו אותו, ולא היו מסוגלים לדבר איתו בשלום.
הערך
שמירת הלשון. להיזהר ממילים שפוגעות באדם, גם כשהן נאמרות מאחורי גבו.
הדיבור חוזר בסיפור שוב ושוב: דברים רעים שיוסף מוסר לאביו על אחיו, אחים שלא מסוגלים לדבר איתו בשלום, ושנאה שגדלה גם בגלל דבריו. שמירת הלשון היא להיזהר שהמילים שלנו, גם על אדם שלא בפניו, לא יוסיפו שנאה.
הוא אמר: ״אני מחפש את אחיי. אמור לי בבקשה איפה הם רועים.״
הערך
ערבות הדדית. לדאוג לגורלו של האחר כאילו היה גורלנו.
התורה מלמדת שערבות מתחילה בשאלה מה שלום האחר, ובנכונות להמשיך לחפש אותו. יוסף לא חוזר הביתה כשאינו מוצא את אחיו, אלא הולך אחריהם עד דותן. וראובן, שביקש להשיב את יוסף לאביו, מגלה שהבור ריק, קורע את בגדיו ושואל: ״ואני לאן אלך?״
הוא אינו גדול ממני בבית הזה, ולא מנע ממני שום דבר חוץ ממך, כי את אשתו. איך אעשה את המעשה הרע הגדול הזה, ואחטא לאלוקים?
הערך
יראת שמיים. לזכור תמיד לפני מי עומדים, ולכן להתרחק מן הרע.
יוסף מזכיר את האמון שנתן בו אדוניו, ובסוף דבריו אומר שהמעשה יהיה חטא לאלוקים. וכשלא היה שם איש מאנשי הבית, הוא השאיר את בגדו וברח. כך התורה מלמדת שיראת שמיים היא לזכור לפני מי עומדים, גם כשאין עדים.
מוסר השכל
מי שיודע לפני מי הוא עומד, אינו זקוק לעדים כדי לסרב.
