אמסטרדם, הולנד
קהל קדוש תלמוד תורה
אולם לבנים עצום משנת 1675, מואר באור נרות ורצפתו מכוסה בשכבת חול, שהקימו משפחות שחזרו ליהדות דור אחד בלבד אחרי היציאה מפורטוגל.
נבנה בין 1671 ל־1675, ומעולם לא חובר לרשת החשמל
מה חשוב לדעת לפני הביקור
- מה ללבוש
- בגדים רגילים, עם כתפיים מכוסות. גברים מכסים את הראש, וכיפה מחכה בכניסה. ותמיד כמה שכבות חמות, מה שלא תגיד התחזית.
- צילום
- בדרך כלל מותר לצלם באולם מחוץ לשעות התפילה, בלי פלאש. בזמן התפילה אסור לצלם בשום מקרה.
- עלות
- כרטיס אחד שמכסה גם את שאר האתרים של הרובע התרבותי היהודי, שכולם במרחק הליכה קצרה. סגור בשבת ובחגים היהודיים, ובחורף שעות הפתיחה מתקצרות.
- מתי לבקר
- אחר צוהריים של חורף, כשאור היום דועך בחלונות הגבוהים והאולם עצמו מראה לכם לשם מה נועד אור הנרות.
- הגעה ונגישות
- בגובה הרחוב, עם מפתנים וכמה מדרגות בכניסה לאולם. בדלפק הכרטיסים אפשר לברר על המסלול נטול המדרגות עוד לפני הקנייה.
כללי התנהגות
- כדאי לדעתגברים ונערים מכסים את הראש לאורך כל הביקור. בכניסה מקבלים כיפה בהשאלה.
- כדאי לדעתהאולם אינו מחומם והקור בו חודר לעצמות, מהסתיו ועד אמצע האביב. בלי מעיל אי אפשר, והמתפללים הקבועים עדיין באים איתו גם באפריל.
- שימו לבהחול שעל הרצפה פזור שם בכוונה, כדי לספוג את האבק ולהשקיט את קול הצעדים. אל תסיטו אותו הצידה ואל תיקחו ממנו אפילו קומץ הביתה.
- כדאי לדעתהתפילות כאן נערכות בנוסח הספרדי־המערבי, ואורחים מוזמנים להשתתף בהן. השתתפות בתפילה היא דבר אחר לגמרי ממסלול המוזיאון שעובר בבניין.
- שימו לבאל תצלמו בזמן התפילה. בשאר השעות עשו מה שאומרים לכם אנשי הצוות שבכניסה.
- כדאי לדעתספריית עץ חיים שוכנת באותו מתחם, ועל מדפיה ספרים וכתבי יד מן המאה ה־17 ואילך. הכניסה לחדר העיון מוגבלת, אבל גם מה שאפשר לראות בלי תיאום מראש שווה בהחלט את הטרחה.
טיפ מהשטח
כדאי לברר בדלפק מתי התפילה או הקונצרט הבאים לאור נרות, ולחזור לכאן במיוחד בשבילם. באור יום זה בניין יפה, ולאור הנרות שלו זה כבר בניין אחר לגמרי.
שעות, מחירים, גישה והסדרי ביטחון משתנים: לפני הביקור בדקו במקורות רשמיים, ובמקום עצמו פעלו לפי ההנחיות של צוות המקום ושל אנשי הביטחון. במקרה חירום התקשרו למספר החירום המקומי (בישראל: משטרה 100, מד״א 101, או 112 מטלפון נייד).
היסטוריה
היציאה מפורטוגל, תחת שם אחר
פורטוגל כפתה על יהודיה להתנצר ב־1497, חמש שנים אחרי שרבים מהם נמלטו אליה מספרד. צאצאיהם, האנוסים (שכונו ״נוצרים חדשים״ או קונברסוס), חיו מאה שנה חיים קתוליים כלפי חוץ. משנות ה־90 של המאה ה־16 החלו משפחות להגיע לאמסטרדם, שבה הרפובליקה ההולנדית הניחה להן לנפשן במידה רבה, ושם חזרו אל היהדות בגלוי.
שלוש קהילות מתאחדות לאחת
בית יעקב, נווה שלום ובית ישראל התאחדו ב־1639 לקהילה אחת בשם תלמוד תורה. זו הקהילה שבנתה מאוחר יותר את בית הכנסת הזה, והיא מתפללת בו עד היום. את החרם על ברוך שפינוזה הטילה הקהילה הזאת ב־1656, כשני עשורים לפני שהבניין בכלל קם.
האולם משנת 1675
את האולם תכנן אליאס באומן, והוא נחנך בקיץ 1675 בקנה מידה שנועד להיראות לעין כול, בעיר שרק זמן קצר קודם לכן התירה תפילה יהודית בגלוי. בפנים נשען קמרון חבית מעץ על עמודים כבדים, על הרצפה פרושה שכבת חול דק כמנהג ההולנדים, ונברשות פליז תלויות מעל הראש. האולם מעולם לא חובר לרשת החשמל, ולכן תפילות הערב נערכות בו עד היום לאור נרות.
מה שלקחה המאה העשרים, ומה לא
הבניין עבר את שנות הכיבוש הגרמני ויצא מהן שלם על כל אבניו. הקהילה עצמה לא. ההערכות שונות זו מזו בפרטים, אבל כשלושה רבעים מכלל יהודי הולנד נרצחו בשואה, שיעור מן הגבוהים ביותר שידעה מדינה כלשהי במערב אירופה. הקהילה שמתפללת כאן היום היא קהילה קטנה, והיא המשכה הישיר והרציף של הקהילה שבנתה את הבית הזה.
עודכן לאחרונה:
אור־קווסט מגיעה בקרוב לאייפון ולאנדרואיד.
מייל אחד, כשאור־קווסט תעלה לחנויות.