ונציה, איטליה
הגטו של ונציה
הרובע הסגור משנת 1516, שנתן את שמו לכל הגטאות שבאו אחריו, ובו חמישה בתי כנסת חבויים בקומות העליונות והבתים הגבוהים ביותר בעיר.
נסגר בצו ב־1516; השערים הופלו ב־1797
מה חשוב לדעת לפני הביקור
- מה ללבוש
- כתפיים וברכיים מכוסות לסיור בבתי הכנסת. לגברים כיסוי ראש, שמחלקים במקום.
- צילום
- חופשי ברחובות ובקמפו. בתוך בתי הכנסת אסור.
- עלות
- המוזיאון והסיור בבתי הכנסת בכרטיס אחד, והסיור יוצא בשעות קבועות בכמה שפות. הזמינו מראש, ואל תגיעו בתקווה שיהיה מקום.
- מתי לבקר
- בוקר מוקדם, או השעה שלפני השקיעה כשהקמפו מתרוקן. החורף הוא ללא ספק העונה השקטה ביותר בוונציה.
- הגעה ונגישות
- הדרך לקנארג׳ו עוברת בגשרים עם מדרגות. הקמפו עצמו שטוח, ואל בתי הכנסת עולים במדרגות צרות בלי מעלית.
כללי התנהגות
- כדאי לדעתאת בתי הכנסת רואים רק בסיור המודרך שיוצא מהמוזיאון שבקמפו. בכל זמן אחר הם סגורים, ואין שום דרך לעקוף את זה.
- כדאי לדעתגברים מכסים את הראש בתוך בתי הכנסת, ובפתח מחלקים כיסויי ראש.
- שימו לבאל תצלמו בתוך בתי הכנסת. את הקמפו, פיות הבארות והאנדרטה אפשר לצלם בחופשיות.
- כדאי לדעתבקמפו הזה גרים אנשים, וילדים משחקים בו. זו כיכר של עיר חיה ולא מוצג מוזיאוני, ואם יושבים בה קצת מבינים אותה הרבה יותר.
- כדאי לדעתכל מה שיהודי כאן נסגר בשבת ובחגים, המוזיאון והסיורים בכלל זה. ביום ראשון הכול פתוח כרגיל.
- כדאי לדעתהקהילה קטנה, ואורחים שומרי מצוות מוזמנים לתפילות. שאלו בדלפק המוזיאון במקום לנסות לפתוח דלת.
טיפ מהשטח
לפני שאתם מסתכלים על משהו אחר, חפשו את פיות הבארות באמצע הקמפו. המתחם הסגור היה אי עם מים משלו ושערים משלו, והקמפו הוא הנקודה שבה כל זה נפגש.
שעות, מחירים, גישה והסדרי ביטחון משתנים: לפני הביקור בדקו במקורות רשמיים, ובמקום עצמו פעלו לפי ההנחיות של צוות המקום ושל אנשי הביטחון. במקרה חירום התקשרו למספר החירום המקומי (בישראל: משטרה 100, מד״א 101, או 112 מטלפון נייד).
היסטוריה
מאיפה הגיעה המילה
ב־29 במרץ 1516 הורה הסנאט של ונציה ליהודי העיר לגור באי קטן אחד בקנארג׳ו, מאחורי שערים שננעלו בלילה. קודם לכן פעל שם בית יציקה לנחושת, והמילה הוונציאנית ליציקה, ״גטו״, נעשתה שמו של המקום, ואחר כך מילה שקיימת היום ברוב שפות אירופה. הוצעו גם הסברים אחרים למקור המילה, ואף אחד מהם לא דחק את ההסבר הזה ממקומו.
מה פירוש הסגירה בפועל
השערים ננעלו עם השקיעה ונפתחו עם עלות השחר, ועליהם הופקדו שומרים נוצרים שהקהילה חויבה לשלם את שכרם. מחוץ לחומות היו היהודים חייבים לחבוש כובע או לענוד סימן מבדיל, ופרנסתם הוגבלה לעיסוקים ספורים: הלוואות בריבית שהמדינה קבעה, מסחר בחפצים משומשים ורפואה. ונציה התירה לקהילה להתקיים, ובאותה נשימה קבעה לה את תנאי הקיום.
בונים לגובה
הרובע לא יכול היה להתפשט לרוחב, ולכן טיפס למעלה. הבתים סביב קמפו דל גטו נואובו מגיעים לשש ושבע קומות נמוכות תקרה, מראה חריג בוונציה. השמות מבלבלים את כולם: גטו נואובו, בית היציקה החדש, הוא המתחם היהודי המקורי, ואילו גטו וקיו שלצדו נוסף ב־1541 לסוחרים מן הלבנט. חמישה בתי כנסת נבנו בין שנות העשרים של המאה ה־16 לשנת 1580 בערך, אחד לכל קהילה, וכולם שכנו בקומות העליונות של בנייני מגורים רגילים ולא עמדו בפני עצמם.
נפתח, ואז התרוקן
חיילים צרפתים הפילו את השערים ב־1797, אבל שוויון אזרחי מלא הגיע רק כשוונציה הצטרפה לממלכת איטליה ב־1866. ב־1943 וב־1944 רוכזו יהודי ונציה וגורשו. כמאתיים וחמישים נלקחו, וקומץ מהם חזר. תבליטי הברונזה של ארביט בלטס על קיר הקמפו הם האנדרטה לזכרם. היום חיים בוונציה כמה מאות יהודים.
עודכן לאחרונה:
אור־קווסט מגיעה בקרוב לאייפון ולאנדרואיד.
מייל אחד, כשאור־קווסט תעלה לחנויות.