נזיד העדשים

יצחק אבינו התפלל לקב״ה על אשתו, כי היא הייתה עקרה. הקב״ה נענה לו, ורבקה אמנו הרתה. הבנים נאבקו בתוך בטנה, והיא אמרה: ״אם כן, למה זה אנכי?״ והלכה לשאול את הקב״ה.

וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי

בראשית כ״ה:כ״ב

כשהגיע זמנה ללדת, התברר שבבטנה תאומים. הראשון יצא אדמוני, כולו כמו גלימה של שיער, וקראו לו עשו. אחריו יצא אחיו, וידו אוחזת בעקב של עשו, ושמו יעקב. יצחק היה בן שישים כשרבקה ילדה אותם.

וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו

בראשית כ״ה:כ״ו

הנערים גדלו. עשו ידע לצוד והיה איש שדה, ויעקב ישב באוהלים. יצחק אהב את עשו בגלל הציד, ורבקה אהבה את יעקב. יעקב בישל נזיד, ועשו הגיע עייף מן השדה.

עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה

בראשית כ״ה:כ״ז

עשו אמר ליעקב: ״תן לי בבקשה לבלוע מן האדום, האדום הזה, כי אני עייף.״ לכן קראו לעשו אדום. יעקב אמר: ״מכור לי את הבכורה שלך.״ עשו ענה: ״הרי אני הולך למות, אז למה לי בכורה?״

הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה־זֶּה לִי בְּכֹרָה

בראשית כ״ה:ל״ב

יעקב אמר: ״הישבע לי.״ עשו נשבע לו, ומכר את הבכורה שלו ליעקב. יעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים. עשו אכל ושתה, קם והלך, וזלזל בבכורה.

וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת־בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב

בראשית כ״ה:ל״ג