סולם יעקב

יעקב אבינו יוצא מבאר שבע והולך לכיוון חרן. הוא מגיע אל המקום ולן שם, כי השמש כבר שקעה. התורה עדיין לא מגלה איזה מקום זה. הוא לוקח מן האבנים שבמקום, מניח אותן ליד ראשו ושוכב לישון.

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי־בָא הַשֶּׁמֶשׁ

בראשית כ״ח:י״א

בלילה יעקב חולם. סולם מוצב על האדמה, וראשו מגיע עד השמיים, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. ואז הקב״ה ניצב שם ומדבר אליו.

סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה

בראשית כ״ח:י״ב

הקב״ה אומר ליעקב שהוא אלוקי אברהם ויצחק, ומבטיח לתת לו ולצאצאיו את הארץ שעליה הוא שוכב. צאצאיו יהיו כעפר הארץ, והוא יתפשט לארבע רוחות השמיים. ועוד אומר לו הקב״ה: ״אני איתך, אשמור עליך בכל מקום שתלך, ואחזיר אותך אל האדמה הזאת.״

וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר־תֵּלֵךְ

בראשית כ״ח:ט״ו

יעקב מתעורר מהשינה ואומר שה׳ נמצא במקום הזה, והוא לא ידע. ואז הוא מתמלא יראה ואומר: כמה המקום הזה מעורר יראה. אין זה אלא בית אלוקים, וזהו שער השמיים.

וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה־נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה

בראשית כ״ח:י״ז

בבוקר יעקב מעמיד את האבן שליד ראשו כמצבה, יוצק עליה שמן וקורא למקום בית אל. הוא נודר: אם אלוקים יהיה איתו, ישמור עליו בדרך וייתן לו לחם ובגד, והוא ישוב בשלום לבית אביו, האבן תהיה בית אלוקים, ומכל מה שייתן לו, יפריש עשירית לאלוקים.

אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ

בראשית כ״ח:כ׳