איפה אתה?

הנחש, הערמומי מכל חיות השדה שעשה הקב״ה, פונה אל האישה ושואל אם באמת אמר אלוקים לא לאכול מכל עצי הגן. האישה עונה שמפרי עצי הגן הם אוכלים, ושעל העץ שבתוך הגן אמר אלוקים לא לאכול ממנו ולא לגעת בו, כדי שלא ימותו.

לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ

בראשית ג׳:ג׳

הנחש משיב: לא תמותו. אלוקים יודע שביום שתאכלו ממנו ייפקחו עיניכם, ותהיו כמו אלוקים, ותדעו טוב ורע. האישה רואה שהעץ טוב לאכילה ומושך את העין. היא לוקחת מפריו ואוכלת, ונותנת גם לבעלה, והוא אוכל.

וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם־לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל

בראשית ג׳:ו׳

עיני שניהם נפקחות, והם יודעים שהם עירומים. הם תופרים עלי תאנה ועושים לעצמם סינרים. הם שומעים את קול הקב״ה בגן, והאדם ואשתו מתחבאים מפניו בין עצי הגן.

וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי ה׳ אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן

בראשית ג׳:ח׳

הקב״ה קורא אל האדם ושואל אותו: איפה אתה? האדם עונה: שמעתי את קולך בגן, ופחדתי כי אני עירום, והתחבאתי.

אֶת־קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי־עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא

בראשית ג׳:י׳

הקב״ה שואל: מי סיפר לך שאתה עירום? האם אכלת מהעץ שציוויתי אותך לא לאכול ממנו? האדם עונה: האישה שנתת להיות איתי, היא נתנה לי מהעץ, ואכלתי. הקב״ה שואל את האישה: מה עשית? והיא עונה: הנחש הטעה אותי, ואכלתי.

הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה־לִּי מִן־הָעֵץ וָאֹכֵל

בראשית ג׳:י״ב