אלוקים ברא את האדם בצלם שלו. הוא ברא אותו בצלם אלוקים, והוא ברא אותם זכר ונקבה.
הערך
כבוד הבריות. לכבד כל אדם, כי כל אדם נברא בצלם אלוקים.
הפסוק נותן את הצלם לאדם באשר הוא, זכר ונקבה, ולא לאדם מסוים. התורה מלמדת שכבוד האדם הוא חלק מבריאתו, לא פרס שמרוויחים במעשים. לכן הוא שייך גם למי שקשה לנו לכבד.
מוסר השכל
לפני שיש לאדם שם או מעשים, הוא כבר נברא בצלם אלוקים.
ה׳ אלוקים אמר: לא טוב שהאדם יהיה לבד. אעשה לו מישהו שיעזור לו, מולו ומתאים לו.
הערך
ואהבת לרעך. לאהוב את האדם שלצדנו ולדאוג לו כמו לעצמנו.
הדבר הראשון בתורה שהקב״ה אומר עליו ״לא טוב״ הוא אדם לבד. גן, עבודה ושמות לבהמות, לעופות ולחיות לא ממלאים את החסר, ומי שממלא אותו הוא ״עצם מעצמותיי״. אהבת האדם שלצדנו מתחילה כשרואים בו חלק מאיתנו.
מוסר השכל
אדם מפסיק להיות לבד כשמישהו לצדו, לא כשמשהו סביבו.
אחריות. לעמוד מאחורי מה שעשינו, ולא להתחמק ממה שבידינו לעשות.
האדם ואשתו מתחבאים, וכשהקב״ה שואל, האדם מצביע על האישה והאישה על הנחש. רק בסוף דבריהם כל אחד מהם אומר שאכל. מכאן אפשר ללמוד שאחריות מתחילה כשהדבר הראשון שאומרים הוא מה שעשינו.
ה׳ אמר לקין: איפה הבל אחיך? והוא אמר: אני לא יודע. האם אני השומר של אחי?
הערך
ערבות הדדית. לדאוג לגורלו של האחר כאילו היה גורלנו.
הקב״ה שואל את קין שאלה פשוטה, איפה אחיו, וקין עונה שהוא לא יודע, ושואל אם הוא שומר אחיו. הקב״ה לא משאיר את השאלה הזאת תלויה באוויר: דם האח זועק מן האדמה. ״לא יודע״ לא משחרר אדם ממה שקורה לאחיו.
חמשת הפסוקים הפותחים את התורה: עולם שנברא בדיבור בלבד, והאור הוא הדבר הראשון שעליו נאמר ״כי טוב״.
הסבר לילדים, לנוער ולמבוגרים
התורה היא ספר מצוות, ואפשר היה לצפות שתיפתח במצווה. במקום זאת היא נפתחת בטענה על מקור הכול: לא שהעולם פשוט נוצר מעצמו, אלא שמישהו ברא אותו, ובדיבור בלבד. חמישה פסוקים מוליכים אותנו ממים חשוכים וחסרי צורה אל הערב הראשון והבוקר הראשון. שימו לב מה הדבר הראשון שהתורה קוראת לו טוב.
שלושת הפסוקים שחותמים את מעשה הבריאה: הקב״ה שובת מן המלאכה, מברך את היום השביעי ומקדש אותו.
הסבר לילדים, לנוער ולמבוגרים
הבריאה נגמרה. שישה ימים של עשייה, ואז התורה מקדישה שלושה פסוקים שלמים ליום שבו לא נעשה שום דבר. זה מוזר בספר שעד לפני רגע תיאר פעילות בלי הפסקה, וזו בדיוק הנקודה. עוד לפני שהיה עם יהודי, לפני מעמד סיני ולפני שניתנה ולו מצווה אחת, היום השביעי כבר היה חלק מהדרך שבה העולם פועל. אלה הפסוקים שאומרים בקידוש של ליל שבת, והדבר הראשון שהתורה קוראת לו קדוש איננו מקום ואיננו אדם. הוא זמן.
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל־צְבָאָם׃
בראשית ב׳:א׳
וכך נשלמו השמיים והארץ וכל מה שמילא אותם: כל בריה וכל דבר, כל אחד במקומו.
