שפרה ופועה

מלך חדש קם על מצרים, מלך שלא ידע את יוסף. הוא אמר לעמו שבני ישראל רבים וחזקים מהם, והציע להערים עליהם. החשש שלו: שהם יתרבו, ואם תפרוץ מלחמה, יצטרפו לאויבי מצרים וילחמו בה.

מֶלֶךְ־חָדָשׁ עַל־מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא־יָדַע אֶת־יוֹסֵף

שמות א׳:ח׳

המצרים מינו על בני ישראל נוגשים כדי להכביד עליהם בעבודות כפייה, ובני ישראל בנו לפרעה את פיתום ורעמסס. אבל ככל שהמצרים עינו אותם, כך הם התרבו והתפשטו. המצרים העבידו אותם בעבודת פרך, ומיררו את חייהם בטיט, בלבנים ובעבודת השדה.

כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ

שמות א׳:י״ב

מלך מצרים פנה אל המיילדות העבריות. שמה של האחת שפרה, ושם השנייה פועה. הוא אמר להן: כשאתן מיילדות את העבריות, אם נולד בן, תמיתו אותו, ואם נולדה בת, היא תחיה.

שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה

שמות א׳:ט״ו

המיילדות היו יראות את האלוקים, ולא עשו כפי שאמר להן מלך מצרים. הן השאירו את הילדים בחיים. המלך קרא להן ושאל מדוע עשו זאת. הן ענו לפרעה: העבריות אינן כמו הנשים המצריות, והן יולדות עוד לפני שהמיילדת מגיעה אליהן.

מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה

שמות א׳:י״ח

הקב״ה היטיב עם המיילדות, והעם התרבה והתחזק מאוד. התורה חוזרת ומזכירה שהמיילדות היו יראות את האלוקים. ופרעה ציווה על כל עמו: את כל בן שנולד תשליכו ליאור, ואת כל בת תשאירו בחיים.

וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת

שמות א׳:כ׳