הסיפור
הקב״ה מעמיד את אברהם אבינו בניסיון. הוא קורא בשמו, ואברהם עונה ״הנני״ עוד לפני שהוא יודע מה יבקשו ממנו. אז בא הציווי: לקחת את בנו, יחידו, זה שהוא אוהב, את יצחק, ולהעלות אותו לעולה על אחד ההרים בארץ המוריה, הר שהקב״ה עוד יאמר לו עליו.
קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ אֶת־יִצְחָק
בראשית כ״ב:ב׳אברהם משכים בבוקר, אוכף את החמור, לוקח איתו את שני נעריו ואת יצחק, מבקע עצים לעולה ויוצא לדרך. ביום השלישי הוא רואה את המקום מרחוק. הוא אומר לנערים לחכות עם החמור: הוא ויצחק ילכו, ישתחוו ויחזרו אליהם. התורה לא מסבירה למה הוא אומר ששניהם יחזרו.
וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד־כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם
בראשית כ״ב:ה׳אברהם שם את עצי העולה על יצחק ולוקח בידו את האש ואת הסכין. השניים הולכים יחד. יצחק קורא ״אבי״, ואברהם עונה ״הנני, בני״. יצחק שואל איפה השה לעולה. אברהם עונה שאלוקים ידאג לשה, והשניים ממשיכים ללכת יחד.
אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי
בראשית כ״ב:ז׳כשהם מגיעים למקום, אברהם בונה מזבח, מסדר את העצים, עוקד את יצחק ומניח אותו על המזבח. הוא מושיט את ידו ולוקח את הסכין. אז קורא אליו מלאך ה׳ מן השמיים, ואברהם עונה ״הנני״. המלאך אומר: אל תפגע בנער, כי עכשיו אני יודע שאתה ירא אלוקים.
אַל־תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל־הַנַּעַר וְאַל־תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה
בראשית כ״ב:י״באברהם מרים את עיניו ורואה איל שקרניו נתפסו בסבך, ומעלה אותו לעולה במקום בנו. מלאך ה׳ קורא אליו שוב ומוסר את שבועת ה׳: מפני שלא מנעת ממני את בנך ושמעת בקולי, אברך אותך וארבה את זרעך. אברהם חוזר אל נעריו, והם הולכים יחד לבאר שבע.
וְהִנֵּה־אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו
בראשית כ״ב:י״ג